תפריט
דחיינות
מכירים את המצב הזה שאנחנו יודעים מה אנחנו אמורים לעשות אבל במקום זה, מסיבה כאילו בלתי נשלטת, אנו לא פועלים אלא מתמקדים
בפעילות אחרת, יותר מהנה, או פחות קשה ומאמצת עבורנו?
לתופעה הזו קוראים דחיינות.
מדובר בתופעה אנושית די נפוצה, שלרוב, בהנחה שהתפקוד שלנו לא נפגע, אפשר לחיות איתה בשלום.
אולם, כאשר הדחיינות פוגעת בתפקוד שלנו, חשוב לטפל בה.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
הסיפורים שאנו מספרים לעצמנו על דחיינות
כשאנשים נשאלים מדוע הם דוחים, הם יטו להציג הסברים שקשורים לאישיותם, לדוגמא "אני עצלן", "אין לי מוטיבציה" , "חסר לי כוח רצון" או לנימוקים שעל פניו נראים ענייניים: "אני עסוק", "יש משימות דחופות יותר", וכו'.
בחדר האימון, כשהדחיינות נתפסת כמפריעה ומתסכלת, נניח שההסבר הראשוני הזה, הוא רק קצהו של הקרחון ומסתיר מאחוריו אמונות ודפוסים מגבילים. בתהליך האימוני נתחיל חקירה מעמיקה, כדי להכיר את הסיפור שמעבר ואת המחסומים והחששות שמסתתרים מתחת.
גלעד, סמנכ"ל מוצר בחברת הייטק, הזמין אותי ללוות אותו בכניסתו לתפקיד. במיפוי swot שערכנו, סימנו שתי מטרות ראשונות לפעולה: בניית אסטרטגיה מוצרית מותאמת לתחרות בשוק, ובניית צוות מוצר חזק ומוביל. עבור כל אחת מהמטרות, מיפינו מצב מצוי מול רצוי, זיהינו את האתגרים וההזדמנויות, הגדרנו תוכנית פעולה ליישום, ויצאנו לדרך.
ככל שהזמן עבר, שמתי לב שגלעד מפנה את עיקר משאביו לבניית אסטרטגיה, ודוחה את המשימות הקשורות לצוות.
על פניו ניתן היה להבין את התנהגותו של גלעד, הסיטואציה העסקית חייבה תגובה מהירה למינוף המומנטום העסקי.
למרות זאת, התבוננות נוספת על הסיטואציה, הביאה את גלעד להבנה שיש משהו עמוק יותר שעוצר אותו – הקושי להאציל סמכויות ולסמוך על אחרים שיבצעו עבודה איכותית. הבנו כי הדחיינות של גלעד קשורה לאופן שבה תפס את המשימה ואת מסוגלותו להתמודד איתה בהצלחה.
סיבות להופעת דחיינות
אם בעבר חשבו שדחיינות קשורה לניהול זמן ותיעדוף משימות, היום כבר ברור שדחיינות קשורה לרגשות, וספציפית לתפיסתנו את המשימה ואת עצמנו בהקשר לה.
אם אנחנו חושבים שהמשימה שלפנינו מאתגרת או "גדולה עלינו" ויש ספק לגבי היכולת שלנו להתמודד איתה, יש סיכוי רב שבמקביל לרצון לבצע את המשימה, יהיה גם רצון הפוך – לדחות אותה ככל הניתן.
במצב של משימה מאתגרת, המוח שלנו מתחיל לייצר פחדים וחששות. אם נפנה תשומת לב לגוף שלנו, כפי שאנו עושים באימון בשיטת סאטיה, נוכל לזהות גם את התחושות הפיזיות שלנו. מאחר והמוח שלנו באופן כללי מעדיף שנרגיש טוב, הדרך להימנע מלחוש את הגורם המלחיץ, היא לדחות את המשימה שעוררה אותו. אולם, אותה הנאה רגעית לא מספקת אותנו לטווח הארוך, שכן מונעת מאיתנו להשיג מטרות שחשובות לנו בחיים, שלא לדבר על רגשות האשמה ותחושת התסכול שמלווה אותנו כשאנו דוחים דברים.
איך אפשר להתגבר על דחיינות? כמה שיטות שיעזרו לכם להתמודד
הרשת מלאה בטיפים להתמודדות עם דחיינות, בחרתי לשתף אתכם בכמה שיטות שאני מצאתי יעילות:
1. עצמו עיניים ודמיינו את המשימה מבוצעת. מחקרים מראים שהדבר עוזר לבצע את המשימה בפועל. כשאנחנו מדמיינים את עצמנו במשימה, המוח חושב שכבר ביצענו אותה בעבר ולכן כשנעשה אותה בפועל היא תהפוך קלה יותר לביצוע.
2. אל תחכו לרגע הנכון – או כפי שאמר הסופר האמריקאי נפוליאון היל: "אל תחכה, אף פעם זה לא יהיה הרגע הנכון". שימו בצד את איך שאתם מרגישים או את הציפיה להיות במצב רוח המתאים למשימה ופשוט תתחילו. התמידו במשימה למשך 10 דקות ותראו איך אתם נכנסים אליה.
3. יש לכם משימה גדולה ואתם לא יודעים איך להתחיל אותה? חלקו אותה למשימות קטנות וקונקרטיות יותר והתמקדו בצעד הראשון שעליכם לעשות. כך תמקדו את המוח שלכם למשימה קונקרטית ויש סיכוי שתבצעו אותה. המשיכו כך לגבי שאר המשימות. צעד אחד קדימה בכל פעם.
4. טיפ של פרופסור דן אריאלי- תנו לכם פרס על ביצוע. לדוגמא החלטתם להתחיל לרוץ. במקום להגדיר תגמול של שיפור המראה לקראת חתונת בן הדוד בעוד כחודשיים, צפרו את עצמכם בפרס כאן ועכשיו, בהווה. לדוגמא: סרט, מנוחה, פגישה עם חברים וכו. העקרון המוביל כאן הוא פשוט- התחושות שלנו בהווה משפיעות עלינו בצורה הרבה יותר חזקה מאשר השאיפות או הפחד שלנו מהעתיד.
אימון בשיטת סאטיה -עבודת עומק על דחיינות
הטיפים הנ"ל יכולים לעזור לכם לקדם את המשימות שלכם, אך הם בגדר פלסטר ולא מטפלים במקור של הדחיינות. כשדחיינות מתרחשת שוב ושוב, בדרך כלל יש דבר עמוק יותר מאחוריה, כפי שהיה במקרה של גלעד.
הדבר העמוק הזה- התפיסות והאמונות שלנו לגבי עצמנו והסביבה, שקופות לנו. מבלי שנשים לב, אנו משקיעים מאמצים רבים לאיסוף הוכחות שישמרו את התפיסה שלנו את עצמנו. בעזרת אימון בשיטת סאטיה, אנו מקבלים גישה ובהירות למנגנונים שלנו.
במקרה של גלעד, חקירת הדחיינות הביאה אותנו לחקור את תפיסותיו לגבי נושאים קשורים נוספים: תפיסת האיכות שהחזיק, תפיסת מסוגלותו להשפיע על אחרים ולנהל קונפליקטים באפקטיביות ועוד. מתוך החקירה זיהינו את התפיסות שעיכבו את גלעד, ותרגלנו דפוסי מחשבה והתנהגות חדשים, שתמכו במטרות שהציב.
מרגישים שגם אתם דוחים? מתוסכלים ומאמינים שאפשר אחרת, השאירו פרטי התקשרות אשמח ללוות אתכם
בהצלחה!
רוצה לקבל ציוץ למייל כשאני כותבת משהו חדש?