שינוי קריירה באמצע החיים - המשך הסיפור שלי (פוסט שני)

כשפגשתי את השדים שלי, גיליתי שהם לא כל כך גדולים כמו שדמיינתי אותם.
הם בסה"כ רצו תשומת לב, וכשזו ניתנה הם יכלו לעזוב כידידים.
לאט לאט יכולתי לראות שכוונתם אפילו טובה, הם רוצים לשמור עלי.
רק שלעתים הם מגזימים בדרמה שלהם.

ד'ר איירה באיוק, מנהיג עולמי בטיפול פליאטיבי כתב, שהיכולת להיות פגיע "היא מהותה של טרנספורמציה"
אנשים לא הולכים עד הסוף עם מה שהם מאחלים לעצמם, כי הדבר בהכרח מזמין אותם לפגוש: פחד, דאגה, אי ודאות, כעס ולעיתים ייאוש.
אותם קולות (או שדים בשפה שלי) אומרים: "אם חשוב לך לצאת עכשיו אתה נדרש לפגוש אותנו בדרך.
אנו רוצים להצטרף אלייך. אם תתבונן בנו ותהיה בקשר איתנו, לאט לאט נוכל להיפרד והדרך שלך תהיה יותר קלה ונעימה לשארית חייך.
זו העסקה שלנו איתך".

בזכות התהליך שעברתי, השדים שלי כבר לא חוסמים אותי, רוב הזמן הם ישנים.
כשהם באים, ובואו נהיה ריאלים, הם תמיד יבואו, זה בד"כ יהיה לביקור קצר. אנחנו משוחחים ואני מחליטה