תפריט
דברים שמכשילים אותנו בראיונות עבודה - סיפורים מחדר האימון
רבים מהאנשים שבאים אלי לליווי במציאת עבודה, סוחבים איתם סיפורים לא פתורים.
אני קוראת לזה "פצעים" או "שדים", שבזמן ראיונות, אם לא מודעים להם, עלולים לנהל את הראיון ולחבל בסיכויי הצלחתו.
על מה אני מדברת? קבלו כמה דוגמאות
- סיגל היא אדם מאוד ביקורתי. בהכנה שלה לראיון עבודה אני רואה שהיא מפספסת דוגמאות וניסיון מאוד רלוונטי כי "לא סופרת" אותן…
- רן עזב את מקום עבודתו בתחושה מרה וחווית פספוס. במענה לשאלה "מדוע עזבת" הוא מאריך בדיבור ויוצא מפוקוס.
- רוית חוששת שחוש ההומור המושחז שלה, ייתפס לא חיובי בעיני המראיינים. היא מקפידה לשמור על חזות שמורה ורצינית, שיוצאת מתאמצת ולא טבעית.
- עידן מרגיש לא בנוח עם העובדה שלא הסתדר עם הממונה עליו. במענה על שאלת "למה אתה מחפש עבודה אחרת" הוא מאבד בטחון, למרות שהסיבות לעזיבתו כלל לא קשורות למנהל
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
מה עושים בחדר האימון במצב זה?
כל הדוגמאות למעלה, היו נקודות עיוורון עבור הא.נשים. רק לאחר שיקוף ושיחה על נקודות לשיפור בסימולציה, התחדד להם כי יש סוגיות לא פתורות שרוחשות מתחת לפני השטח, ומשפיעות עליהם ועל ההויה שלהם.
כחלק מתהליך הליווי, אני מעודדת את הנועצים.ות שלי לקחת אחריות ולהביט פנימה, להתחבר לחוזקות שלהם ולמה שהם באמת רוצים. לקחת אחריות גם על הפצעים שלהם, לזהות אותם ולהתמודד איתם.
חושבים שזה קל? ברור שלא.
אנשים חושבים שהרבה יותר פשוט להדחיק, לשים בצד את הארוע הכואב ולהמשיך הלאה, מבלי להסתכל לאחור.
הם לא מאמינים שדיבור על הפצע, ירפא אותו. להפך, הם מאמינים שזה רק יכאב להם יותר, ירפה את ידיהם ויפגע במוטיבציה שלהם לחפש עבודה.
בספר המתים והחיים הטיבטי, משתף סוגיאל רינפוצ'ה בשיר "אוטוביוגרפיה בחמישה פרקים". שיר שמתאר את מסעם של אלו שבוחרים לצאת!
אלה שבוחרים להסתכל באומץ על הדפוסים שלהם, לבחון מתי הם משרתים אותם בחיפוש העבודה ואיפה לא, ולהתאמץ לבחור אחרת:
1)אני הולך ברחוב
במדרכה יש בור עמוק
אני נופל לתוכו
אני אבוד… חסר ישע
אין זו אשמתי
לוקח לי נצח למצוא דרך החוצה
2)אני הולך באותו רחוב
במדרכה יש בור עמוק
אני מעמיד פנים שאינני מבחין בו
אני נופל לתוכו שוב
אני לא יכול להאמין ששוב הגעתי לכאן
אבל אין זו אשמתי
ושוב לוקח לי נצח לצאת
3)אני הולך באותו רחוב
במדרכה יש בור עמוק
אני רואה אותו
אני נופל לתוכו בכל זאת…כוחו של הרגל
עיני פקוחות
אני יודע היכן אני
זוהי אשמתי
אני יוצא מיד
4)אני הולך באותו רחוב
במדרכה יש בור עמוק
אני עוקף אותו
5)אני הולך ברחוב אחר
הסיפורים בקליניקה מזמנים לי התבוננות על החיים הפרטיים שלי
מניסיון אישי, תהליך מציאת עבודה, שהגיע לאחר פיטורין משול לנפילה לבור. אני חוויתי אחד כזה בעצמי, ולכן יכולה גם להעיד כי ניתן לצאת ממנו, ואפילו הרבה יותר מחוזקים.ות (רוצים לקרוא על הסיפור שלי…חפשו בבלוג)
גם אחד המתאמנים שלי תיאר את התובנה שהתבהרה לו במהלך תהליך הליווי. הוא אמר :
"קודם הייתי צריך לנקות את הג'יפה של סיפור העזיבה שלי ורק אז יכולתי להיזכר בחוזקות שלי, ולפעול מתוך מקום של כוח ובטחון,
והתוצאות בהתאם".
סוחבים אתכם סיפור לא פתור, מרגישים שמשהו לא עובד לכם בראיונות ולא יודעים מה? השאירו פרטי התקשרות אשמח ללוות אתכם
רוצה לקבל ציוץ למייל כשאני כותבת משהו חדש?